משברים והתחלות חדשות

מעברים הם תהליכים טבעיים וקשים שכל אחד מאתנו עובר במהלך החיים. חלקם מתחילים כבר בילדות: התחלת גן, מעבר לבית ספר, לחטיבה ולתיכון. בבגרות המעברים הם תחילת וסיום צבא, התפתחות בפן התעסוקתי, זוגיות, הורות ועוד.

כל מעבר ראשיתו בסיום, מאחר ואנו צריכים לוותר על דבר קודם, לפני שניקח את הדבר החדש. לעיתים מעברים מלווים במשברים: תחושת ערעור ובלבול, חוסר כיוון, ותחושת ערך נמוכה. מדוע קשה להשתחרר מכבלים ישנים? מדוע לעיתים אנו מתקשים לבחור בדרך חדשה על אף שאיננו מאושרים? הרי רוב האנשים רוצים להיות מאושרים.

אחד המעברים החדים שצעיר ישראלי עובר חל מיד אחרי השחרור מהצבא. תקופה זו מעמתת את הצעיר עם השלב שבו לראשונה הוא מחוץ למסגרת שקובעת לו מה לעשות (ההורים, בית ספר, צבא). הוא צריך להיות מסוגל לקבל החלטות הקשורות לקריירה העתידית שלו, שתשפענה על מידת שביעות הרצון והרווחה הנפשית שלו בעתיד. בהמשך מצופה מהצעיר למצוא עבודה יצרנית וקשר זוגי ולהקים משפחה.

לעיתים, מיד עם השחרור הצעיר עשוי לחשוש מניתוק הקשר התלותי, שמשמעותו לקיחת אחריות בלעדית על חייו.

בנוסף, בתרבות של היום מושם דגש על הצלחה חומרית ויוקרה מקצועית, מה שמעודד אנשים להציב לעצמם יעדים רחוקים וקשים להשגה. לפיכך, התגמול למאמצינו נמצא כה רחוק עד שאנו עלולים לחוש כי הוא לא יושג לעולם. התוצאה: תחושות דכדוך, חרדה, ייאוש ואיבוד האומץ. במקביל נפגעת תחושת הערך העשויה לגרום לצעיר לקפוא על השמרים. במצב הזה האדם לא פתוח למשימות החיים: ללמוד, להתפתח, להשתפר, לראות מהן דרישות המצב בעת הזאת.

מה עושים?

לעיתים, הצעד הראשון להתמודד עם המצב היא ההחלטה לפנות לטיפול נפשי. בטיפול האדם מתחיל להיות מודע לסגנון החיים שלו, להנחות איתן יצא לחיים, לדרך שבה הוא מקבל החלטות, ולחוזקות שלו במטרה להחזיר לעצמו את האומץ , להעלות את תחושת הערך העצמי, ולהסיר מכשולים בדרך להגשמת הפוטנציאל הגלום בו.