התמודדות עם קשיים חברתיים של ילדים ומניעתם

ילדים רבים חווים קשיים חברתיים שלרוב כרוכים בתחושת כאב וסבל מצד הילדים והוריהם כאחד. השאלה המתבקשת היא האם אנו כהורים יכולים לשנות את המצב? התשובה היא בהחלט כן. בהמשך אתן כמה טיפים להורים שעשויים לעזור לילד להתמודד עם הקשיים החברתיים ואף למנוע אותם.

ישנם כמה סימנים שצריכים לעורר את תשומת לב ההורים:
• כשהילד נמנע מפעילויות חברתיות ולא מוזמן אליהן.
• כשמופיעה הסתגרות שלעיתים קרובות מלווה בדכדוך, עצבות, חוסר תקשורת עם הסביבה, הימנעות מיצירת קשר,
• לעיתים גם תיתכן התדרדרות מתמשכת בתפקוד הלימודי או בעיות התנהגות שלא הופיעו קודם.

גורמים מאחורי הקשיים חברתיים?
לכל אחד מאתנו יש צורך לחוש תחושת שייכות, התחושה שיש לנו מקום במשפחה, בקבוצה ובקהילה. תחושת שייכות היא כמו חמצן לנפש, והיא כוללת את ההבנה שאני אהוב, צריכים אותי, שיש לי מקום, ושאני תורם. לעומת זאת להרגיש לא שייך, ולא נחוץ (מה שילדים מכנים שקוף) זהו רגש נחיתות שהוא חוויה כואבת מאוד. כשלא נוצרת תחושת שייכות יכולים להתפתח קשיים חברתיים וגם קשיים פסיכולוגיים.
אחת הסיבות המרכזיות לחוסר תחושת שייכות היא היעדר נוכחות הורית – אנחנו חיים בעידן שהפרנסה שואבת מאתנו הרבה זמן וכוחות. לעיתים הורים העסוקים בקריירה תובענית מרגישים שהם צריכים "לתקתק" עניינים מפאת חוסר הזמן וכמות המשימות שעליהם לבצע. כשההורים עסוקים מידי הילד עלול לחוות דחייה- ילד כזה מרגיש שאין לו מקום בבית. חשוב לזכור כי התנאי לתחושת שייכות בחברה היא תחושת שייכות בבית. חוסר תחושת שייכות לבית עלול לבוא לידי ביטוי בקשיים חברתיים כגון החלפת חברים בתדירות גבוהה, בדידות ודחייה.

טיפים להורים להתמודדות עם קשיים חברתיים ומניעתם:
1. לפנות מראש זמן איכות לפעילות מהנה שהילד אוהב. כדאי לקבוע את הפעילות הזו לפחות פעם אחת בשבוע. פעילות כזו נותנת לילד תחושה שהוא רצוי ואהוב.

2. זמינות לילד – חשוב שהילד ידע שההורה קשוב לו ולכן מומלץ לאפשר לילד להתקשר למשרד במידת הצורך. במקרה זה מומלץ להקשיב בסבלנות מתוך רצון להבין אותו. זה נותן לילד תחושה שהוא חשוב להורה.

3. הבית צריך להיות מקום של שוויון ערך – האווירה המשפחתית היא של הקשבה, שיתוף פעולה, עזרה הדדית וכבוד הדדי. כל אחד תורם כפי יכולתו ולפי גילו.

4. להימנע מפינוק וחסות יתר – פינוק הוא מצב שבו הורים עושים עבור הילד דברים שהוא יכול לעשות לבדו. לעיתים זה נובע מחוסר זמן, רצון "לתקתק" עניינים או רצון לגונן ולמנוע מהילד אי נעימות של כישלון. הבעיה עם פינוק וחסות יתר שעלולה להבנות אצל הילד תפיסת עולם מעוותת: הוא עלול לתפוס את עצמו כחסר יכולת ובסופו של דבר זה עלול לגרום לפגיעה בביטחון העצמי שלו. לעומת זאת, כשנמנעים מפינוק ונותנים לילד להיות עצמאי ומלמדים אותו להיות אחראי, ולתרום למשפחה שלו הוא יוצא עם הרגשה של "צריכים אותי" "שיש לי תפקיד", ו"אני תורם" ואז "יש לי מקום" וכך מגדילים את תחושת השייכות של הילד ואת היכולת שלו לפתח קשרים חברתיים מועילים בעתיד. חשוב להבדיל בין פינוק לחום ואהבה, חום ואהבה מומלץ מאוד לתת כמה שיותר, אולם פינוק אינו נחוץ ואף מזיק!

5. לעודד ולתמוך בילדים הנמנעים מאינטראקציות חברתיות ולהימנע מללחוץ עליהם.

6. להפנות את הילד או הילדה לטיפול מקצועי – חשוב מאוד להפנות לטיפול ילד שחווה קשיים משמעותיים בשדה החברתי. הטיפול יהיה יעיל אם הוא יכלול גם הדרכת הורים.