הורות ודרכי חינוך

הורות בעולם המודרני

במרוצת 50 השנים האחרונות חלו לא מעט שינויים משמעותיים שהשפיעו על ההורות של היום. בעבר לילד לא היו כל זכויות, השיטה ההורית הייתה דיקטטורה. כלומר, ההורה אמר, והילד ציית. הקידמה הביאה עמה הכרה שלילד יש זכויות, אך לא הציעה דרכי חינוך אלטרנטיביים. בנוסף, היום ברוב המשפחות שני ההורים יוצאים לעבוד מחוץ לבית, דבר שיוצר רגשות אשם ומנגנוני פיצוי, שיוצרים ילד תובעני, מתוסכל, ומפונק. בניגוד לעבר, הורים כיום אינם מעוניינים לפנות להוריהם כמקור מידע, ומנגד הם מוצפים במידע שמשאיר אותם בעיקר מבולבלים. בסעיף הבא  אתן כמה טיפים והמלצות להורים כדי להתמודד עם הסוגיה המורכבת של הורות בימינו.

איך מומלץ לחנך ילדים?

באופן כללי, כל פעולה שההורים עושים שמעלה את תחושת הערך של הילד ומאפשרת לו תרומה משמעותית, נחשבת לדרך חינוך יעילה. ועתה אתן כמה עצות מעשיות:

  1. דבר ראשון: כבוד לילד- זהו העיקרון הראשון. כבוד לילד פירושו להימנע מביקורת- כלומר להימנע מלומר מה לא בסדר. ביקורת מזיקה למערכת היחסים של ההורים עם הילד.
  2. להימנע מציפיות גבוהות מידי- כשהורים מציבים ציפיות גבוהות לילד הם מציבים בפניו מכשול גדול מאוד ומועידים לו חיים עם הרבה לחץ.
  3. להימנע מעונשים- עונש אינו יעיל לאורך זמן ובנוסף עונש עלול  לפתוח מעגל של פגיעה הדדית.
  4. להימנע מ"פינוק" – להימנע מלעשות עבור הילד דברים שהוא יכול לעשות לבד, תוך שיקול דעת, ובהתאם לגילו ויכולתו. לדוגמה: לעודד את הילד להתלבש לבד, לשרוך שרוכים, לעלות לבד במדרגות, לערוך שולחן וכו.


הילד מתנהג באופן לא רצוי- מה לעשות?

שיטת חינוך שאותה הציע אלפרד אדלר היא שיטת חינוך המבוססת על יחסים דמוקרטיים, העושה שימוש בתוצאות טבעיות ותוצאות הגיוניות. כשאנו מדברים על "תוצאות טבעיות" אנו מתכוונים שהתוצאות הלא נעימות של התנהגות הילד באות מהטבע. כלומר המחיר שמזמנים החיים בעקבות בחירה שגויה שהילד עושה. לדוגמה: ילד הולך לבית ספר ולא לוקח את המטריה. יורד גשם והוא חוזר רטוב. התוצאה הטבעית לא נעימה לילד. כמובן שאין לתת לילד להתנסות בדברים שעשויים לסכן את חייו!!!  כשהילד מתנסה בתוצאה  לא נעימה יש להימנע מלומר לו "אמרתי לך", "מגיע לך כי לא שמעת בקולי" אלא חשוב מאוד לעודד אותו ולומר לו "לא נורא, בפעם הבאה זה לא יקרה". דוגמה נוספת, כשהילד לא מוכן ללכת לישון בשעה היעודה. לילד שילך לישון מאוחר יהיה קשה לקום למחרת בבוקר. זו תוצאה טבעית של התנהגותו. כמובן שבמקרה כזה על ההורים להימנע מלרשום פתק למורה שהוא לא הרגיש טוב.

כשאין תוצאות טבעיות נכנסות לתמונה "התוצאות ההגיוניות". למשל אם הילד לא מניח את הכביסה המלוכלכת במקום שנקבע, ההורה יכריז שלהבא כביסה שלא תהייה בסלסלה לא תכובס. על ההורים להיות עקביים ולעמוד בהכרזה הזו.  התוצאה ההגיונית במקרה זה תהייה שלילד לא יישארו בגדים נקיים. תוצאה הגיונית דורשת שיחה מוקדמת של ההורים עם הילדים. חשוב להגיע עם הילדים להסכם המקובל על שני הצדדים ורצוי שהילד יהיה שותף להחלטה לגבי מה יקרה אם הוא לא יעמוד בהסכם. חשוב להורים לזכור שמותר לילד להיות לא מרוצה, אולם אם אנו מגוננים עליו אנו לוקחים ממנו את מקור הלמידה שלו. במקרים שבהם הילדים מפתיעים אותנו ואין לנו זמן לתכנן תוצאה הגיונית יש לנהוג בתקיפות אדיבה.  כלומר, ההורה אומר לילד מה הוא עושה אך נמנע מלומר לילד מה לעשות. לדוגמה, הילדים מתחילים לריב במכונית כשנוסעים לטיול, ההורה אומר לילד פעם אחת מה הוא יעשה " אני אסובב את ההגה ונחזור הביתה" ואם הם לא מפסיקים אז ההורה חוזר הביתה ומסביר לילדים שהוא לא יכול להתרכז בדרך ושבשבוע הבא "ננסה שוב".  לאחר כמה פעמים כאלה סביר שהילדים ילמדו לשבת בשקט בעת הנסיעה.

המטרה של שיטות החינוך הללו היא לשמור על יחסים שמאפשרים הידברות, ללא הענשה ומאבקי כוח.