טיפול בדיכאון

מהו דיכאון?

הדיכאון היא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, והוא תופעה כלל עולמית (הממוצע העולמי עומד על 4.4%), כאשר שיעור הסובלים ממנה משתנה מארץ לארץ.
רוב בני האדם חווים אפיזודות קצרות של מצב רוח ירוד, מעין תקופת דכדוך קצרה. רגעים של ירידה במצב רוח אינם נחשבים לדיכאון, אלא מהווים חלק משגרת החיים הנורמאלית אצל אנשים.
דיכאון קליני הוא מצב משתק רגשית המשפיע לרעה על מגוון תחומים בחיי האדם כגון משפחה, עבודה ולימודים.

התסמינים המופיעים בדיכאון הם שינויים בהרגלי אכילה ושינה, עייפות, תחושת מתח, חוסר תחושת ערך עצמי, חוסר ריכוז, תחושת אשמה, תחושת ריקנות, חוסר יכולת לחוש הנאה, ופגיעה בבריאות הכללית. במקרים קיצוניים עלולים להופיע גם הרהורים על המוות, וניסיונות התאבדות.

מה עושים בטיפול?

הנחת היסוד שעליה מושתת הטיפול בגישת פסיכולוגיית האינדיבידואל היא כי אדם עם תחושת ערך מצליח להתמודד עם בעיות בכוחות עצמו מאחר ויש לו רפרטואר רחב של התנהגויות.
מטרת הטיפול היא העמקת המודעות לסגנון החיים (התפיסה של "מי אני?", "מהו העולם?", ו"מה נכון לי לעשות?") וליכולת הבחירה.
בטיפול נבדוק את תפיסת המציאות של מהטופל ונחפש יחד את הפרשנות שהוא מעניק למציאות שלו. נשלב גם את המימד הרגשי של אי המסוגלות (חוסר יכולת) ונבחן יחד את האפשרות שהמסקנות איתן יצא לעולם אינן הכרחיות והן אמת סובייקטיבית בלבד ולכן יש לו אפשרות בחירה. כלומר, יש לאדם אפשרות לשנות את האמונות, הרגשות והתנהגותו. ברוב המקרים שינויים אלה יביאו גם לשינוי משמעותי בתחושת הערך ויסייעו לאדם לחזור לשגרת החיים.